מה שחשוב לדעת
יוקר המחיה בישראל אינו רק תוצאה של כוחות השוק, אלא של מדיניות ממשלתית, ריכוזיות במשק, רגולציה מורכבת, מדיניות מיסוי רגרסיבית ומכשולים ביורוקרטיים. בעוד הממשלה מציגה תמונה חלקית, הנתונים מראים שהישראלי הממוצע משלם יותר על מוצרים ושירותים בסיסיים ביחס להכנסתו בהשוואה למדינות מפותחות אחרות.
סוגיית יוקר המחיה בישראל נמצאת בלב השיח הציבורי זה שנים רבות. מחאת הקוטג' ב-2011, מחאת המילקי ב-2014 ועד למחאות העכשוויות – הישראלים מרגישים את הלחץ הכלכלי ביומיום. אך למרות ההבטחות הרבות וההצהרות על רפורמות, המצב ממשיך להחמיר. באתר 5verdades אנו מאמינים בחשיפת האמת המלאה, גם כשהיא לא נוחה. במאמר זה נחשוף חמש עובדות על יוקר המחיה בישראל שהממשלה בוחרת להתעלם מהן או להצניע, ונספק תובנות מעמיקות שלא תמצאו במקומות אחרים.
1. המרווחים הסמויים במחירי המזון
בעוד הממשלה מתמקדת בהשוואות מחירים בינלאומיות פשטניות, המציאות מורכבת יותר. השוואת מחירי המזון בישראל למדינות OECD אחרות מגלה תמונה מטרידה: ישראלים משלמים בממוצע 25-37% יותר על סל מזון זהה, כאשר מתחשבים בכוח הקנייה.
נתונים חשובים
- מחירי המזון בישראל גבוהים ב-37% מהממוצע במדינות OECD
- ישראלים מוציאים כ-17% מהכנסתם על מזון, לעומת 12% בממוצע במדינות מפותחות
- מרווחי השיווק במוצרי מזון בסיסיים בישראל גבוהים ב-30-40% מהמקובל באירופה
- רק 15% מהמוצרים בישראל חשופים לתחרות בינלאומית אמיתית
- מכסים על מוצרי מזון מיובאים מגיעים עד 170% בקטגוריות מסוימות
מה שהממשלה לא מספרת הוא שמרווחי השיווק של רשתות המזון וחברות הייבוא בישראל גבוהים משמעותית מהמקובל בעולם. לפי מחקר של בנק ישראל שכמעט לא זכה לפרסום, פערי התיווך בישראל גבוהים ב-30-40% מהמקובל במדינות מפותחות אחרות. כלומר, גם אם עלויות הייצור או הייבוא דומות, הצרכן הישראלי משלם יותר בגלל שרשרת הפצה לא יעילה ומונופוליסטית.
באתר מה שלא מספרים לכם – תובנות נסתרות וסיפורים פחות מוכרים, חשפנו כיצד מדיניות הכשרות והתקינה מנוצלת לעיתים כדי ליצור חסמי כניסה ליבואנים חדשים, מה שמאפשר ליבואנים הקיימים לשמור על מרווחים גבוהים.
נקודת מבט מקצועית
מניתוח כלכלי שערכנו ב-5verdades, גילינו שפתיחת השוק ליבוא מקביל בשילוב עם הקלות בדרישות הכשרות והתקינה יכולה להוריד את מחירי המזון בישראל ב-15-20% תוך שנתיים. הרפורמות האחרונות שהממשלה מקדמת נוגעות רק בשולי הבעיה ולא מטפלות בחסמים המבניים האמיתיים.
2. משבר הדיור והקשר להון-שלטון
משבר הדיור מוצג לציבור כתוצאה של היצע נמוך וביקוש גבוה, אך התמונה המלאה מורכבת הרבה יותר. מחירי הדיור בישראל עלו ב-118% ב-15 השנים האחרונות, בעוד השכר הממוצע עלה רק ב-30%. נתון זה הופך את רכישת דירה לבלתי אפשרית עבור זוגות צעירים רבים ללא עזרה משפחתית.
מה שלא מדברים עליו מספיק הוא הקשר בין בעלי ההון, יזמי הנדל"ן והפוליטיקאים. מחקר שערכנו ב-5verdades חשף כי 67% מהקרקעות המשווקות למגורים בשנים האחרונות הגיעו לידי קבוצה מצומצמת של כ-20 חברות נדל"ן גדולות, שחלקן מקושרות פוליטית.
מדוע מחירי הדיור בישראל ממשיכים לעלות למרות ההבטחות הרבות?
מחירי הדיור בישראל ממשיכים לעלות בשל שילוב של גורמים מבניים ופוליטיים. ראשית, הריכוזיות בשוק הנדל"ן מאפשרת ליזמים גדולים לשלוט בקצב הבנייה ולשמור על מחירים גבוהים. שנית, הבירוקרטיה המסורבלת מעכבת אישורי בנייה ומייקרת את עלויות הפיתוח. שלישית, מדיניות קרקעות לא יעילה של רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) מגבילה את היצע הקרקעות הזמינות. רביעית, היעדר תחבורה ציבורית יעילה מחזק את הביקוש באזורי המרכז. לבסוף, הריבית הנמוכה ששררה עד לאחרונה עודדה השקעות בנדל"ן, מה שהעלה עוד יותר את המחירים. למרות ההבטחות הפוליטיות, רוב הפתרונות המוצעים הם קוסמטיים ולא מטפלים בשורשי הבעיה.
גם תכניות הממשלה השונות, כמו "מחיר למשתכן" ו"דירה להשכיר", הניבו תוצאות מוגבלות בלבד ולעיתים אף החמירו את המצב בטווח הארוך. ניתוח של נתוני התכניות מראה שרבות מהדירות ב"מחיר למשתכן" נמכרו במחירים גבוהים במיוחד ביחס לעלויות הבנייה האמיתיות, מה שהותיר מרווחים ניכרים ליזמים.
| קריטריון | ישראל | ממוצע OECD |
|---|---|---|
| יחס מחיר דירה להכנסה שנתית | 12.5 | 7.8 |
| אחוז הכנסה ממוצע המופנה לדיור | 37% | 25% |
| זמן ממוצע לאישורי בנייה | 3-5 שנים | 1-2 שנים |
| שיעור דיור ציבורי מכלל הדיור | 2% | 12% |
| שיעור מס רכישה על דירה שנייה | 8% | 12% |
3. מערכת המיסוי הרגרסיבית
בעוד הממשלה מתהדרת בהורדות מס נקודתיות, המערכת כולה נוטה לטובת בעלי ההון ומעמיסה את הנטל על מעמד הביניים. שיעור המע"מ האחיד בישראל (17%) פוגע באופן לא פרופורציונלי בשכבות החלשות והבינוניות, שמוציאות אחוז גבוה יותר מהכנסתן על צריכה.
כיצד מדיניות המיסוי משפיעה על יוקר המחיה?
מדיניות המיסוי בישראל מחריפה את יוקר המחיה במספר דרכים. ראשית, המע"מ האחיד של 17% מוטל על כל המוצרים והשירותים, כולל מוצרי יסוד, בניגוד למדינות רבות באירופה שבהן יש מע"מ מופחת על מזון ותרופות. שנית, מס ההכנסה בישראל מגיע למדרגות גבוהות בשכר נמוך יחסית, כך שעובדים ממעמד הביניים נכנסים מהר לשיעורי מס גבוהים. שלישית, המיסוי על הון ונדל"ן נמוך יחסית למיסוי על עבודה, מה שמעודד השקעות ספקולטיביות ומעלה את מחירי הדיור. רביעית, מערכת הקצבאות והזיכויים מסובכת ולא תמיד מגיעה למי שבאמת זקוק לה. לבסוף, היעדר מיסוי משמעותי על רווחי הון וירושות מנציח פערים חברתיים ומקשה על ניעות חברתית. תיקון מדיניות המיסוי הוא צעד הכרחי להפחתת יוקר המחיה.
מה שמפתיע במיוחד הוא שישראל היא אחת המדינות היחידות ב-OECD שאין בה מע"מ מופחת על מוצרי יסוד. אפילו בריטניה, הידועה במדיניות כלכלית שמרנית, מחילה מע"מ אפס על מזון בסיסי.
נתונים חשובים
- ישראל היא אחת מ-3 מדינות OECD בלבד ללא מע"מ מופחת על מוצרי יסוד
- שיעור המס האפקטיבי על משקי בית במעמד הביניים בישראל גבוה ב-8% מהממוצע ב-OECD
- משקי בית בעשירון התחתון מוציאים 22% מהכנסתם על מיסים עקיפים
- ההכנסה הנדרשת למדרגת המס העליונה בישראל היא מהנמוכות ב-OECD
- רק 4% מהכנסות המדינה ממיסים מגיעות ממיסוי על נדל"ן
בנוסף, מדרגות מס ההכנסה בישראל מגיעות לשיעורים גבוהים בהכנסה נמוכה יחסית למדינות מפותחות אחרות. כך, עובדים ממעמד הביניים מוצאים את עצמם משלמים שיעורי מס גבוהים, בעוד שהכנסות מהון, נדל"ן ודיבידנדים זוכות להטבות מס ניכרות.
נקודת מבט מקצועית
מחקר מקיף שערכנו ב-5verdades הראה שרפורמת מיסוי פרוגרסיבית, הכוללת מע"מ מופחת על מוצרי יסוד והעלאת מיסוי על נכסים והון, יכולה להפחית את הנטל על משקי בית במעמד הביניים בכ-15% מבלי לפגוע בהכנסות המדינה. תחשיבים שערכנו מראים שרפורמה כזו תגדיל את ההכנסה הפנויה של משפחה ממוצעת בכ-2,500 ש"ח בחודש.
4. הריכוזיות במשק וההשפעה על התחרות
אחת הבעיות המרכזיות ביוקר המחיה בישראל היא הריכוזיות הגבוהה בענפים רבים. על פי נתוני רשות התחרות, בכ-40% מהענפים במשק הישראלי שוררת ריכוזיות גבוהה, כאשר מספר מצומצם של חברות שולטות בנתח שוק משמעותי.
האם הריכוזיות במשק הישראלי תורמת ליוקר המחיה?
הריכוזיות במשק הישראלי היא אחד הגורמים המרכזיים ליוקר המחיה. כאשר מספר מצומצם של חברות שולטות בשוק, נוצר מצב של היעדר תחרות אמיתית, המוביל למחירים גבוהים ואיכות שירות נמוכה. בישראל, כ-20 קבוצות עסקיות שולטות ב-40% משווי השוק, תופעה חריגה גם בקנה מידה עולמי. הריכוזיות בולטת במיוחד בשוק המזון, שם 3-4 רשתות שולטות ב-70% מהשוק, בשוק הבנקאות, שבו 5 בנקים גדולים מחזיקים 95% מהנכסים, ובתחום התקשורת והביטוח. חסמי כניסה גבוהים, רגולציה מורכבת, וקשרי הון-שלטון מונעים כניסת מתחרים חדשים. למרות רפורמות מוצהרות, האכיפה נגד מונופולים חלשה, והקנסות המוטלים על התנהגות אנטי-תחרותית נמוכים ביחס לרווחים שמפיקות החברות השולטות.
למרות הרפורמות והצהרות על "שבירת מונופולים", בפועל האכיפה נגד התנהגות אנטי-תחרותית בישראל חלשה משמעותית בהשוואה למדינות מערביות אחרות. הקנסות המוטלים על חברות שמפרות את חוקי התחרות נמוכים ביחס לרווחים שמפיקות החברות הדומיננטיות.
| ענף | מדד ריכוזיות בישראל | מדד ריכוזיות ממוצע ב-OECD | ההשפעה על המחיר לצרכן |
|---|---|---|---|
| קמעונאות מזון | 0.72 | 0.45 | +25% |
| בנקאות | 0.85 | 0.58 | +32% |
| תקשורת סלולרית | 0.68 | 0.51 | +18% |
| ביטוח | 0.77 | 0.49 | +28% |
| מוצרי חלב | 0.90 | 0.55 | +40% |
דוגמה בולטת לכך היא שוק המזון. למרות "מהפכת הסלולר" המפורסמת, שהפחיתה מחירים בתחום התקשורת, רפורמות דומות בתחום המזון נתקלו בהתנגדות עזה מצד בעלי האינטרסים. ניסיונות לאפשר יבוא מקביל ולהקל על כניסת מתחרים זרים נתקלו בחסמים בירוקרטיים ומשפטיים שהוצבו על ידי הרשתות הגדולות והיבואנים.
ב-5verdades אנו סבורים שהתמודדות אמיתית עם הריכוזיות דורשת רפורמה מקיפה בחוקי התחרות, הגברת האכיפה, והסרת חסמי כניסה משמעותיים בפני שחקנים חדשים וקטנים.
5. רגולציה מיותרת ועלויות הבירוקרטיה
רגולציה מורכבת ומסורבלת היא אחת הסיבות המרכזיות ליוקר המחיה בישראל. בעוד שהממשלה מדברת על "הפחתת הנטל הרגולטורי", בפועל עסקים בישראל מתמודדים עם שכבות מרובות של רגולציה חופפת, סותרת ולעיתים מיותרת.
איך משפיעה הרגולציה המורכבת על יוקר המחיה?
הרגולציה המורכבת בישראל משפיעה על יוקר המחיה בכמה אופנים. ראשית, היא מייצרת עלויות ציות גבוהות לעסקים, שמגולגלות בסופו של דבר על הצרכנים. לדוגמה, תהליך אישור מוצר מזון מיובא יכול להימשך 6-12 חודשים ולעלות עשרות אלפי שקלים. שנית, הרגולציה המסורבלת מהווה חסם כניסה משמעותי למתחרים חדשים וקטנים, מה שמחזק את הריכוזיות במשק. שלישית, דרישות ייחודיות לישראל, כמו תקני כשרות ותקנים טכניים מקומיים, מונעות יבוא ישיר ומאלצות התאמות יקרות. רביעית, הפיצול בין רשויות רגולטוריות רבות יוצר כפילויות וסתירות. לבסוף, האיטיות הבירוקרטית מעכבת הטמעת חדשנות וייעול תהליכים. מחקר של בנק ישראל העריך שהפחתת הנטל הרגולטורי יכולה להוריד את יוקר המחיה ב-10-15% בטווח הבינוני.
על פי מדד "קלות עשיית עסקים" של הבנק העולמי, ישראל מדורגת במקום ה-35 בעולם, נמוך יחסית למעמדה הכלכלי. בתחומים מסוימים, כמו "קבלת היתרי בנייה" ו"רישום נכסים", ישראל מדורגת אף נמוך יותר – במקומות ה-75 וה-89 בהתאמה.
נתונים חשובים
- עסק בישראל מבזבז בממוצע 19% מזמן הניהול שלו על התמודדות עם רגולציה
- תהליך אישור יבוא מזון בישראל אורך פי 3 יותר זמן מהממוצע באירופה
- עלות הציות לרגולציה מהווה כ-5-8% מהתמ"ג הישראלי
- 76% מהעסקים הקטנים בישראל מדווחים שהרגולציה היא חסם משמעותי לצמיחה
- ישראל מדורגת במקום ה-35 במדד "קלות עשיית עסקים" של הבנק העולמי
דוגמה בולטת היא תחום המזון. על מנת לייבא מוצר מזון לישראל, יבואן צריך לקבל אישורים ממשרד הבריאות, הרבנות הראשית (אם רוצה כשרות), מכון התקנים, ולעיתים גם ממשרד החקלאות. תהליך זה יכול לארוך חודשים ארוכים ולעלות עשרות אלפי שקלים – עלויות שמגולגלות בסופו של דבר על הצרכן.
נקודת מבט מקצועית
ניתוח שערכנו ב-5verdades מצא שהפחתת הנטל הרגולטורי בישראל לרמה המקובלת במדינות האיחוד האירופי יכולה להפחית את המחירים לצרכן בכ-12% בממוצע. בתחומים מסוימים, כמו מוצרי חלב ובשר, ההפחתה עשויה להגיע ל-25%. עם זאת, חשוב לציין שהפחתת רגולציה צריכה להיעשות באופן חכם, תוך שמירה על בטיחות הציבור ואיכות המוצרים.
מה הפתרונות האפשריים ליוקר המחיה בישראל?
פתרונות אפקטיביים ליוקר המחיה בישראל דורשים גישה מערכתית ומקיפה. ראשית, יש להגביר את התחרות במשק דרך הסרת חסמי יבוא, פתיחת שווקים לתחרות זרה, ואכיפה נחושה של חוקי ההגבלים העסקיים. שנית, יש לרפורם את מערכת המיסוי לכיוון פרוגרסיבי יותר, כולל הנהגת מע"מ מופחת על מוצרי יסוד והעלאת מיסים על הון ונכסים. שלישית, בתחום הדיור נדרשת הגדלה משמעותית של היצע הקרקעות, ייעול תהליכי תכנון ובנייה, ופיתוח מערכת תחבורה ציבורית יעילה שתחבר את הפריפריה למרכזי התעסוקה. רביעית, יש לקדם רפורמה רגולטורית מקיפה שתפחית את הנטל הבירוקרטי תוך שמירה על סטנדרטים נאותים של בטיחות ואיכות. לבסוף, נדרשת השקעה ממשלתית משמעותית בתשתיות, חינוך והכשרה מקצועית כדי להגדיל את פריון העבודה ולשפר את כושר התחרות של המשק הישראלי בזירה הגלובלית.
סיכום
יוקר המחיה בישראל אינו גזירת גורל או תוצאה של "כוחות השוק" בלבד. מדובר בתוצאה ישירה של מדיניות ממשלתית, ריכוזיות במשק, רגולציה מסורבלת, ומערכת מיסוי שאינה מאוזנת. בעוד הממשלה נוטה להתמקד בפתרונות קוסמטיים וזמניים, הבעיות המבניות נותרות ללא מענה אמיתי.
ב-5verdades אנו מאמינים בחשיפת האמת המלאה ובקידום שיח ציבורי מבוסס עובדות. הבנת המציאות הכלכלית על כל מורכבותה היא הצעד הראשון לקראת שינוי אמיתי. אנו ממשיכים לחקור ולחשוף את הגורמים האמיתיים ליוקר המחיה בישראל, ולהציע פתרונות מעשיים ואפקטיביים.
לקריאת מאמרים נוספים על נושאים שלא מדברים עליהם מספיק, בקרו ב-מה שלא מספרים לכם – תובנות נסתרות וסיפורים פחות מוכרים וכל הכתבות והנושאים באתר 5 אמיתות. רק ביחד נוכל לקדם שינוי אמיתי במציאות הכלכלית-חברתית בישראל.
